רשב"ם על פסחים ק״ה א:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור פסחים ק״ה א:ב׳
2 רַב חֲנַנְיָא בַּר שֶׁלֶמְיָא וְתַלְמִידֵי דְּרַב הֲווֹ יָתְבִי בִּסְעוֹדְתָּא, וְקָאֵי עֲלַיְיהוּ רַב הַמְנוּנָא סָבָא. אֲמַרוּ לֵיהּ: זִיל חֲזִי אִי מִקְּדִישׁ יוֹמָא נַפְסִיק וְנִיקְבְּעֵיהּ לְשַׁבְּתָא. אֲמַר לְהוּ: לָא צְרִיכִיתוּ — שַׁבְּתָא קָבְעָה נַפְשַׁהּ.
פירוש רשב"ם על פסחים ק״ה א:ב׳
2 הוו יתבי בסעודתא - ערב שבת והאריכו בה עד שחשיכה:
3 ונפסיק - בעקירת שלחן:
4 וניקבעיה - לסעודתינו:
5 בשבתא - לשם שבת:
6 לא צריכיתו - להפסיק בעקירת שלחן כדי להבדיל בין סעודת חול לסעודת שבת:
7 דשבת היא קבעה נפשה - לסעודתה דמאחר שהיא אוסרת עלינו לאכול מעתה בלא קידוש אין לך הפסק גדול מזה ומעצמה סעודת שבת חשיבא נבדלת מסעודת חול ודי לכם בפריסת מפה וקידוש: